באמת כך הוא הדרך כמו "לתֶת לנו" (יהושע

אחד מתלמידיו הגדולים של הגאון 'איש מצליח' זצ”ל,

החיוב לעמוד לכבוד האבא  ♦ לעמוד לאב או לאח הגדול בעליה לתורה ♦ כמה פעמים צריך לעמוד לכבוד ההורים? ♦ אב ואם שאומרים דברים שונים, למי לשמוע? ♦ הורים גרושים שמצוים על הבן דברים שונים ♦ ועוד.

מנהגנו כדעת מרן החיד"א (בספרו לדוד אמת) סימן

יראת השמיים שיש מלימוד הבן איש חי |

ספר לדוד אמת יש בו קונטרס תורת השלמים

זה מנהג הסופרים מזמן הראשונים, אבל הם התריעו

כל שאינו מוציאו מבית הכנסת – מותר. וכמו

מובא מנהג זה בספר לדוד אמת (החיד"א) ומועד

ימשיכו לקרוא בלי ברכות. וגם על ההפטרה לא

מן הדין הגמור אפילו לרבו לא צריך לעמוד

אין מקור לזה. בסוף ספר "לדוד אמת" של

בצבור אינו צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד.

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

פרשת השבוע ידועה בדבר מיוחד שיש בה או

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

תולדותיו של מייסד הישיבה בא"י ומנהלה הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל בבואנו להעלות את זכרו של הרב המנוח זצ"ל ולכתוב את תולדותיו, בחובתנו להדגיש שאיננו מתיימרים להקיף את כל מסכת חייו המופלאה, מאחר שהיה הרב רב פעלים לתורה ולתעודה, אשר עשה רבות להגדלת תורה ולגמול חסד, ורב הנסתר על הנגלה, ורק באנו לתת פרטים מרכזיים בחייו ובפועלו, כמו הוצאת ספרים והקמת הישיבה ועוד. בתחילת המאמר כתבנו בקצרה גם על דמותו של אביו זצ"ל.

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.

(חזון עובדיה ימים נוראים) זהירות משינה בקריאת שמע

הסכנה שיש במכשירים המסוכנים | התייפיפות המדינה בפני

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…